יום חמישי, 11 בנובמבר 2010

בראשית...

שלום חברים וחברות!
תשאלו למה אני פונה אליכם ככה, הרי אנחנו עוד לא מכירים...
ובכן,מהניסיון שלי-אין כמו אוכל בשביל לקרב אנשים.תסתכלו מסביבכם-למה קוראים לפגישה שרוצים שתהיה נינוחה ומוצלחת "פגישה על כוס קפה"? למה תמיד בהזמנות לימי עיון וסמינרים כתוב "יוגש כיבוד קל"? למה הרבה דייטים מוצאים את עצמם במסעדה? למה כשאורחים באים אתם מייד קופצים להביא להם משהו לשתות ולנשנש?
הרי אתם לא באמת רעבים בכל הפעמים האלו
יש משהו באוכל שגורם לנו להירגע, להיפתח.
ולכן אני מרשה לעצמי לקרוא לכם חברים.
תמיד הייתה לי הרבה חיבה לאוכל-זה התחיל אצל אימא במטבח, המשיך בחנויות ספרים בהם קראתי ספרי מתכונים כמו שאנשים אחרים קוראים ספרי בלשים והתנחל במטבח הפרטי שלי בו למדתי לנצח על תזמורת של סירים.
כיף לי לבשל, (ולבעלי כיף לאכול) והבלוג הזה נוצר כדי שגם לכם יהיה כיף לבשל.
קצת על עצמי: אני יעל, נשואה פלוס תינוק אנרגטי וחמוד. הבישולים שלי הושפעו בעיקר מהמטבח של אימא, שאפשר להגדיר אותו כמטבח אשכנזי-אמריקאי עם נטייה בריאותית חזקה, אבל גם מאתרים רבים-אמריקאיים וישראליים, וגם השפעות ישראליות מזרחיות שספגתי מאנשים טובים באמצע הדרך.
אני מודה שבעניין הצילום אני לא ממש חזקה,אבל מקווה שתאהבו בכל מקרה...

אין תגובות: